החלטה בתיק פש"ר 11431-06-10

החייב הגיש ביום 15/5/12 בקשה לפסילת שופט.

נימוקי הבקשה :

"בימים האחרונים" נזכר המבקש כי כב' הרשם מוכר לו אופן אישי מימים עברו. כב' הרשם שימש כבא כוחו של אחד מנושי המבקש במסגרת הליך הוצל"פ בתיק 53-55/89 שהתנהל בלשכת ההוצל"פ בטבריה.

בנוסף, אחיו של המבקש, מר עמוס ג'ינו, שימש כאדריכל בתכנון ביתו של כב' הרשם בטבריה וגם הוא חייב במסגרת השותפות בגין אותו חוב.

תגובת המשיב -

1.         הגשת הבקשה מהווה ניצול לרעה של ההליך, רצופה אי דיוקים וסילוף האמת, בלשון המעטה.

2.         הבקשה הוגשה בשיהוי רב. המבקש לא פירט בתצהירו כיצד "נזכר לפתע" בהיכרות רבת השנים עם כב' הרשם ומה מנע ממנו להגיש את הבקשה קודם.

3.         המבקש לא טרח להציב תשתית ראייתית לבקשה ממנה ניתן ללמוד, כטענת המבקש,  כי כב' הרשם פעל נגדו באופן אישי מאז שנת 1988 או בכל מועד אחר.

4.         המבקש לא נתן הסבר מניח את הדעת שקיים חשש ממשי למשוא פנים.

תשובת המבקש -

1.         להיקף הנושים ו/או ההליכים ו/או החובות הנטענים נגד המבקש אין כל כל קשר או זיקה לבקשה.

2.         למבקש זכות על פי דין להגיש את הבקשה, אותה יש לבחון באספקלריה הדיונית.

3.         יש לדחות את טענת השיהוי. המבקש שלא נכח בדיון בו ניתן נגדו צו כינוס, לבקשת הנושה - ביום 8/11/11 לכן לא יכול היה לדעת מי ישב בדין, ודאי נוכח העובדה כי הליכי ההוצל"פ אשר אליהן כיוון המבקש החלו להתנהל בסוף שנת ה - 80, תחילת שנות ה- 90.

לאחר שהתקיים הדיון ולאחר שניתנו מס' החלטות על ידי בית המשפט "החלה לחלחל בליבו של המבקש המחשבה כי כב' הרשם מוכר לו מהעבר. לכן, החל לשחזור מהיכן הוא מכיר אותו".

המבקש איתר מסמך שלפיו כב' הרשם, בהיותו עו"ד שייצג נושה בתיק ההוצל"פ נגדו.

דיון -

השאלה הינה באם בנסיבות אותן פירט המבקש, יש כדי "ליצור חשש ממשי למשוא פנים". דומני שהתשובה לכך הינה שלילית.

עד להגשת הבקשה לא היה זכור למותב זה כלל כי ייצג בעבר זוכה במסגרת תיק הוצל"פ נגד החייב -  בשנות ה - 80 !

המסמך אותו צירף המבקש לבקשתו הינו בקשה לאיחוד תיקים, בקשה שהוגשה על ידי אחיו של המבקש, שם מצוין מס' תיק הוצל"פ משנת 1988. החייב מציין שם את מעמדו "חייב כשותף בחברה החייבת". מסמך נוסף, הוא מסמך אישור רישום "שותפות רשומה" משנת 1975 שהחייב הינו אחד מ - 5 השותפים בה.